המהגרים

הספר "המהגרים" נחשב לאחת מיצירות המופת של זבאלד, המספר על ארבעה מהגרים יהודים. הספר מתאר את התהליך הקשה של ניתוק אדם ממקורותיו והקושי להתרגל לחיים חדשים. ארבעת המהגרים ברחו מגרמניה הנאצית במהלך או לפני מלחמת העולם השנייה. לכאורה מזל, אבל לא בעיניו של זבאלד. גיבוריו מנסים לברוח מהזיכרון, אולם הוא לוכד אותם שוב ושוב במהלך חייהם. נראה שההיסטוריה תובעת את זכותה על המפגש "שהוחמץ". רופא אנגלי קשיש, שהוריו עזבו את ליטא לפני כניסת הנאצים מוכרע בערוב ימיו מהגעגועים לאנשים שאהב, מורה, למרות שורשיו היהודים למחצה, מגויס לצבא הנאצי ומגלה כעבור שנים את סיפורן של רכבות המוות ומעוניין להצטרף אל חבריו היהודים, מסע של נער שעשועים יהודי הסובל מאופוריה מאנית של  בן לוויותו המלנכולי, מבשר כבר ב-1900 את מחלת המאה, צייר שמגיע למנצ'סטר בטרנספורט הילדים, יודע לפי הארובות המעושנות שהגיע אל יעדו הסופי. הכתיבה המיוחדת של זבאלד, חלקה כיומן אוטוביוגרפי וחלקה כיומן המלא בצילומים שמקפיאים את הזמן, מהפנטת את הקורא וסוחפת אותו לחוויה ייחודית. "המהגרים" זכה בפרסים רבים ולשבחי הביקורת ברחבי העולם. לספר מצורפת אחרית דבר מאת סוזן סונטאג .

עוד ספר מומלץ של זבאלד:

אוסטרליץ