|
שם הספר: מצבי רוח |
וְישְֶׁנוֹ עוֹד אָדָם שֶׁרָצִינוּ לְדַבֵּר עָלָיו אֲבָל שָׁכַחְנוּ אֶת שְׁמוֹ וְשָׁכַחְנוּ אֶת מַרְאֵהוּ. אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים רַק אֶת הַדְּבָרִים הָאֲחֵרִים. שֶׁהָיהָ בְּמֶרְחָק שֶׁל גּוּף אָדָם מִפְּניֵ הָאֲדָמָה. שֶׁקָּרַב וְרָחַק. שֶׁהַלַּיְלה כִּסָּה עָלָיו וְהַיּוֹם הֵאִיר אוֹתוֹ וּדְבָרִים מֵעֵין אֵלּוּ.
זהֶוּ הָאָדָם הַמְדֻיָּק בְּיוֹתֵר שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים. וְעַל כֵּן אֲנַחְנוּ מִתְגַּעְגְּעִים אֵלָיו כָּל הַיָּמִים וּמִפְּניֵ שֶׁאֵינֶנּוּ זוֹכְרִים אֶת שְׁמוֹ הַגַּעְגּוּעִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר. הָאָדָם הַזֶּה הוֹלֵךְ אִתָּנוּ לְכָל מָקוֹם וְאִלְּמָלֵא הוּא הָייִנוּ מֵתִים מִשִּׁבְרוֹן הַלֵּב. וְאִם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִדְמִים לְמִישֶׁהוּ כְּהִתְחַכְּמוּת שֶׁיִּבְחַן אֶת עַצְמוֹ.
הָאָדָם הַזֶּה הוּא גַּם גִּבּוֹרוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר שֶׁאֲנַחְנוּ כּוֹתְבִים עַכְשָׁו (וְשֶׁל כָּל הַסְּפָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁכָּתַבְנו.) אִלּוּ זכַָרְנוּ אוֹתוֹ לֹא הָייִנוּ צְרִיכִים לִכְתֹּב. |
|
|