אבדן הילדות

ניל פוסטמן מציג לפנינו בתמצית את התפתחותה של תפיסת הילדות מראשיתה של העת החדשה ועד לתקופתנו, כשזו מתוארת בעיקר כנסיון חיים חברתי ולא רק כשלב של צמיחה ביולוגית. הספר פונה להורים ולמחנכים כדי להתמודד מחדש עם תופעות העלולות לסכן התפתחות תקינה של ילדים צפייה מקרית בתוכנית הטלוויזיה ׳בית ספר למוזיקה׳ הזכירה לי את ׳אובדן הילדות',שהתחבא כל הזמן בין המדפים. למרות שהתוכנית חיננית למדי והילדים מגליםכישרון, קשה להימלט מן המחשבה על אותה תיאוריה מפורסמת של פוסטמןהמופיעה בספר אודות הטשטוש בין העולמות  -עולם הילדים ועולםהמבוגרים הגורם למעבר מהיר ובלתי מבוקר מעולם לעולם, כך שהילדותהמוכרתלנו נעלמת. הספר אמנם נכתב ב־ 1982 , טרום ימי המחשב והאינטרנט,אבל הרעיון בעינו עומד. בתוכנית הנזכרת עולה התיאוריה מדרגה: הילדים כבר אינם רק הצופים הנחשפים לתכנים לא־להם, אלא הופכים לתוכן עצמו.